עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קו החיים שלי
חברים
AliceRoseSurvivesmayyanlevDo what I wanttears
הדסRainɛAngelɜדוןits just me .cosmicBFF
Zippers
שבירה

היא יכולה להיות שונה. שבירת חפצים, לב שבור ונשמה שנעבדה ונשברה.
כן, זה הקליק הזה שאת שומעת ודקה אחרי הבכי פשוט מתפרץ מימך.
זה הרגע הזה, שאין יותר משמעות בחיים ושעצב והדיכאון תופסים אותך על חם.
את נישברת.
לא יודעת מימה ולא יודעת איך, את פשוט נישברת.
הרגע הזה שאת שוכבת במיטה, מסתכלת על התיקרה ולא יכולה לדמיין.
את כמו מלאך שאיבד את הכנפיים שלו.
את קשור לאדמה באזיקים והחצים כלכך כואבים כי הם חוצים אותך ושוברים אותך לחלקיקים קטנטנים שהאדמה כבר בלעה אותם.
לא משנה כמה את מנסה, את לא מצליחה לחייך, כאילו השפתיים שלך תפורות עם חוטים כלכך חזקים שאי אפשר ליקרוע.
את מנסה ליפתוח את הפה אבל את לא יכולה כי אין לך מה להגיד.
מבט קר שעוטף אותך ואת הסובבים אותך.
כאב שאי אפשר להסביר.
החלקיקים הקטנים שעוד נישארו ביידייך.
והחץ שתקוע לך באמצע הנשמה שלא נותן לך לינשום.
מה שמחכה לך בצד
השקט שנוצר בשבילך ישאר תמיד שלך גם אם תנסה לברוח למקומות הרועשים בעולם הוא תמיד יעמוד שם בצד,השקט שלך, ויחכה שתתפנה אליו ותדבר איתו פנים מול פנים.

הבנה

08/07/2016 17:13
i don't care
היתי רוצה להמציא לעצמי חיים חדשים. לא בגלל שאני לא אוהבת את החיים שיש לי עכשיו אלא בגלל שהיתי רוצה לדעת איך מרגישים חיים אחרים.
אך כאשר אני חושבת על כך בשנית אני מבינה שאם בכל פעם שהיתי רוצה לחליף לעצמי את החיים היתי עושה זאת, אני כבר לא היתי אני, אפילו שאיני מודעת לגמרי לעצמי אני עדין בטוחה שאני בן אדם מסויים שאני יכולה לקרוא לו אני. לו החיים היו פונים לצד השני של הדרך היתי הופכת לאני אחר, כלומר אני העכשוי לא היה קיים, משהו במילים הללו מעציב אותי, מכיוון שלי אישית אין בעיה כלל עם האני העכשווי.
אז למה אני בכל זאת רוצה להמציא לעצמי חיים חדשים? אין בי הרגשת סיפוק, קצת מבאס היתי אומרת,  עם כל משקבלתי, עם כל האנשים ששמחתי להכיר והאנשים שגם לא כלכך שמחתי משניי הסוגים קבלתי לא קצת ואין בי הרגשת סיפוק?
לו היתי יכולה לנסות לחיות חיים אחרים מבלי להשתנות ולהישאר אותו האדם. אך מעניין, איזה מין אדם היתי אם היתי נולדת באמריקה? או הודו?
והאם היתי נולדת בכלל? לו אבא ואמא שלי לא היו נפגשים אני לא היתי קיימת או שהם היו מחליטים לא לעשות אותי או לעשות אותי יותר מאוחר.
כלכך הרבה גורמים שונים היו יכולים לשנות את ליידתי, אז אני חושבת על כך עוד פעם, אני כלכך שמחה שנולדתי.
כמובן שיש לפעמים רצון להיות מישהו אחר לגמריי אך מה רע בלהיות אנחנו? מה רע בלהיות אני?
איזה מוזר זה העולם ואיזה מעניין הוא בו זמנית.
אני כלכך אוהבת לחיות.
cosmicBFF
09/07/2016 20:52
מקסים כל כך, גם אני חושבת על זה לעיתים. אנחנו והחיים שלנו מלאים בפרדוקסים, ואולי זה אפילו יפהפה ♥.
(O)
i don't care
09/07/2016 23:40
שמחה שאת מזדהה איתי :))))
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
rain

טיפות המים נופלות על פניי, ואני עומדת באמצע הדרך.
המטריה עפה עם רוח הקלילה שתקפה את העיר.
אני עומדת, הטיפות נופלות עליי והריח הניפלא משתלט עליי.
הרטיבות היא בכל מקום, אתה כאילו מדבר אליי, גשם.
כל טיפה זאת מילה שמתפוגגת באוויר הקריר של החורף.
הניצוץ החד שנוצר בעננים, והרעש החזק והבהיל שאחרי זה.
איך שכל טיפה נופלת על האדמה עם קול דקיק של פריקה.
השלוליות שמצתברות, איך שכל הטיפות נאספות ביחד בשלוליות.
האוויר הצח שמתלווה ברוח קרה ומנענת את שערותי מצד לצד.
כל זה, כל ההרגשות הנפלאות האלה, זה הגשם.
מה שמדבר בתוכי
שקט משתורר בנפשי,שפתיי הדוקות
אין בי שום רצון להבעה כלשהי של רגשות
אך הדבר היחיד שרוצה לדבר בי
הוא ליבי אשר לא מפסיק לפעום חזק ולצעוק את רגשותיו.