עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קו החיים שלי
חברים
AliceRoseSurvivesmayyanlevDo what I wanttears
הדסRainɛAngelɜדוןits just me .cosmicBFF
Zippers
שבירה

היא יכולה להיות שונה. שבירת חפצים, לב שבור ונשמה שנעבדה ונשברה.
כן, זה הקליק הזה שאת שומעת ודקה אחרי הבכי פשוט מתפרץ מימך.
זה הרגע הזה, שאין יותר משמעות בחיים ושעצב והדיכאון תופסים אותך על חם.
את נישברת.
לא יודעת מימה ולא יודעת איך, את פשוט נישברת.
הרגע הזה שאת שוכבת במיטה, מסתכלת על התיקרה ולא יכולה לדמיין.
את כמו מלאך שאיבד את הכנפיים שלו.
את קשור לאדמה באזיקים והחצים כלכך כואבים כי הם חוצים אותך ושוברים אותך לחלקיקים קטנטנים שהאדמה כבר בלעה אותם.
לא משנה כמה את מנסה, את לא מצליחה לחייך, כאילו השפתיים שלך תפורות עם חוטים כלכך חזקים שאי אפשר ליקרוע.
את מנסה ליפתוח את הפה אבל את לא יכולה כי אין לך מה להגיד.
מבט קר שעוטף אותך ואת הסובבים אותך.
כאב שאי אפשר להסביר.
החלקיקים הקטנים שעוד נישארו ביידייך.
והחץ שתקוע לך באמצע הנשמה שלא נותן לך לינשום.
מה שמחכה לך בצד
השקט שנוצר בשבילך ישאר תמיד שלך גם אם תנסה לברוח למקומות הרועשים בעולם הוא תמיד יעמוד שם בצד,השקט שלך, ויחכה שתתפנה אליו ותדבר איתו פנים מול פנים.

אחד

24/02/2017 16:52
i don't care
אני לא לבד אני אף פעם לא לבד, בעצם אף אחד מאיתנו אף פעם לא לבד.כך לפחות אני חושבת.
כל חיינו אנחנו מנסים לגבש את כל המחשבות כל הרגשות את עצמנו לדבר אחד- לבן אדם אחד.
ואם... אנחנו כלל וכלל לא צריכים לעשות כך?
אני אדבר בגוף ראשון ויחיד כדי שלא תרגישו לא בנוח לקרוא את זה כי בכל זאת כל אדם והמחשבות שלו אני בטוחה שיהיה כאן אנשים שלא יסכימו איתי.
אז, אני לא לבד אם רק לחשב את גופי אולי אני לבד בעצם אך בתוך ראשי קורה ברדק.
הרבה מחשבות הרבה רגשות הרבה מידיי והכל מתבלבל כי אני לא מצליחה למצוא משהו אחד, תמיד יהיו מחשבות שלא יסכימו אחת עם השנייה תמיד יהיו גם רגשות כאלה, כמו אנשים שמסכימים עם הדעות של אחרים.
כך גם אני, אני לא מבכימה עם הדעות של עצמי לפעמים, בעצם חלק ממני כן מסכים וחלק לא, אני בחלוקת דעות עם עצמי בתוך מוחי.
אז למה בעצם אני רוצה להפוך את עצמי למשהו אחד ומובן? למה אני רוצה להות רק משהו אחד עם תגית אחת?
מה אני לא יכולה להיות כמה דברים בבט אחת? אני לא יכולה להיות גם פחדנית וגם אמיצה או שלהיות טובת לב אבל גם רעה?
זה בין הדברים שלא הולכים ביחד נכון? אבל למה, מי אמר שהם לא יכולים ללכת ביחד?
אני רק אומרת שכל אחד באזשהו שלב בוחר לעצמו תגית לבדו, אנחו עוישם את זה מבלי לשים לב.
אני עושה את זה מבלי לשים לב, מה שאני בעצם מנסה לעשות זה שלאנשים שסביבי יהיה תיאור מדוייק שלי, תיאור שהם תמיד יוכלו להשתמש בו כאשר הם יזכירו את שמי, שמות של תכונות אחדות שהם הכי מבחינים בהם בי תחונות אחדות שאני בוחרת להראות, אך בעצם יש עוד הרבה כלכך הרבה שאני בעצמי מבולבלת תמיד בגללם.
בתוכי חייה אישיות נוספת ולא רק אחת אלא עוד הרבה, אם לחבר תכונות שונות שיש בתוכי אפשר ליצור אישיות נוספת ועוד אחת ועוד אחת, לפחות כך אני חושבת. אני לא רוצה להיות משהו אחד, אני רוצה להיות אני ועוד אני ועוד אני.
ואולי זאת לא אני בכלל, אבל מה זה אני בכל התכונות האלה? אפשר לחלק אותי לכמה מאות אני אם לחשב כל תכונה בניפרד אבל אפשר לחלק אותי ועוד אני גם אם לחבר כמה תכונות ביחד.
לפעמים אני משתגעת מזה לפעמים אני מאד רוצה לצעור ולא בגלל שקשה לי לא בגלל שכואב אלא בגלל שיש יותר מידיי בפנים, ואני בטוחה שאני לא היחידה, לפעמים אני נחנקת מכל זה, נחנקת מכל מה שבפנים.
זה כמו הר געש שמידיי פעם מחליט לנסות להתפוצץ.
למה אני מנסה לגבש את המחשבות שלי ואת הרגשות שלי? בשביל אחרים.
ובשביל לא להשתגע, כי יש לי רק גוף אחד.
רות.IM ALאנההדס
אנה
25/02/2017 08:52
יש בתוכנו כל כך הרבה שאי אפשר לספור, פעם ככה פעם ככה. בתוכך יש יקום שלם, עולם שלם. וככה בכל אחד מאיתנו.
i don't care
25/02/2017 12:12
שמחה שאת מסכימה איתי
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
rain

טיפות המים נופלות על פניי, ואני עומדת באמצע הדרך.
המטריה עפה עם רוח הקלילה שתקפה את העיר.
אני עומדת, הטיפות נופלות עליי והריח הניפלא משתלט עליי.
הרטיבות היא בכל מקום, אתה כאילו מדבר אליי, גשם.
כל טיפה זאת מילה שמתפוגגת באוויר הקריר של החורף.
הניצוץ החד שנוצר בעננים, והרעש החזק והבהיל שאחרי זה.
איך שכל טיפה נופלת על האדמה עם קול דקיק של פריקה.
השלוליות שמצתברות, איך שכל הטיפות נאספות ביחד בשלוליות.
האוויר הצח שמתלווה ברוח קרה ומנענת את שערותי מצד לצד.
כל זה, כל ההרגשות הנפלאות האלה, זה הגשם.
מה שמדבר בתוכי
שקט משתורר בנפשי,שפתיי הדוקות
אין בי שום רצון להבעה כלשהי של רגשות
אך הדבר היחיד שרוצה לדבר בי
הוא ליבי אשר לא מפסיק לפעום חזק ולצעוק את רגשותיו.