עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קו החיים שלי
חברים
AliceRoseSurvivesmayyanlevDo what I wantרות.
tearsהדסRainɛAngelɜדוןits just me .
cosmicBFFZippers
שבירה

היא יכולה להיות שונה. שבירת חפצים, לב שבור ונשמה שנעבדה ונשברה.
כן, זה הקליק הזה שאת שומעת ודקה אחרי הבכי פשוט מתפרץ מימך.
זה הרגע הזה, שאין יותר משמעות בחיים ושעצב והדיכאון תופסים אותך על חם.
את נישברת.
לא יודעת מימה ולא יודעת איך, את פשוט נישברת.
הרגע הזה שאת שוכבת במיטה, מסתכלת על התיקרה ולא יכולה לדמיין.
את כמו מלאך שאיבד את הכנפיים שלו.
את קשור לאדמה באזיקים והחצים כלכך כואבים כי הם חוצים אותך ושוברים אותך לחלקיקים קטנטנים שהאדמה כבר בלעה אותם.
לא משנה כמה את מנסה, את לא מצליחה לחייך, כאילו השפתיים שלך תפורות עם חוטים כלכך חזקים שאי אפשר ליקרוע.
את מנסה ליפתוח את הפה אבל את לא יכולה כי אין לך מה להגיד.
מבט קר שעוטף אותך ואת הסובבים אותך.
כאב שאי אפשר להסביר.
החלקיקים הקטנים שעוד נישארו ביידייך.
והחץ שתקוע לך באמצע הנשמה שלא נותן לך לינשום.
מה שמחכה לך בצד
השקט שנוצר בשבילך ישאר תמיד שלך גם אם תנסה לברוח למקומות הרועשים בעולם הוא תמיד יעמוד שם בצד,השקט שלך, ויחכה שתתפנה אליו ותדבר איתו פנים מול פנים.

השקר שבדממה

27/10/2017 18:18
i don't care
דממה.
קול הדממה הוא כלכך מפחיד כי כלכך קל להיאבד בו.
אני מגששת בחשכה העבה שמולי ולא מצליחה למצוא את דרכי.
אולי מכיוון שהיא נמחקה?
או ואלי בעצם אף פעם גם לא היתה?
תנו לי אור קטן, כן אתם אלו שמסתכלים עליי מהצד אבודה
תנו לי אור לצאת מהחשכה
בבקשה.
אתם הרי רואים שאני אבודה בדממה
בחשכה העבה שלא מרפה
תנו לי יד גם אצבע תספיק
רק תנו לי צ'אנס ליציאה
לבריחה
למקום אחר גם אם חשכה אחרת גם אם דממה שקטה מזאת שאני מכירה
אני רוצה לצאת מכאן ולהפסיק לגשש בחשכה.
אז תפסיקו להביט עליי בשפתיים הדוקות אחת לשניה
ותנו לי לפחות מילה אחת
גם אם היא לא תיהיה טובה, העיקר שלא נשתוק
תנו לי מבט אחד לפחות
גם אם הוא יהיה כואב עד כדיי דקירה
העיקר אל תעצמו את העיניים.


בואו נדבר נגיד עד כמה אנחנו שונאים אחד את השניה
עד כמה לא יכולים לראות יותר את הפרצופים המעצבנים אחד של השנייה
עד כמה אנחנו מתים להרוג אחד את השנייה
בואו נדבר
 בלי לפחד להגיד את האמת
גם אם היא כזאת מלוכלכת ומגעילה
כזאת רעה
נכונה.       
Картинки по запросу silence art

IM ALהדסרות.edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
rain

טיפות המים נופלות על פניי, ואני עומדת באמצע הדרך.
המטריה עפה עם רוח הקלילה שתקפה את העיר.
אני עומדת, הטיפות נופלות עליי והריח הניפלא משתלט עליי.
הרטיבות היא בכל מקום, אתה כאילו מדבר אליי, גשם.
כל טיפה זאת מילה שמתפוגגת באוויר הקריר של החורף.
הניצוץ החד שנוצר בעננים, והרעש החזק והבהיל שאחרי זה.
איך שכל טיפה נופלת על האדמה עם קול דקיק של פריקה.
השלוליות שמצתברות, איך שכל הטיפות נאספות ביחד בשלוליות.
האוויר הצח שמתלווה ברוח קרה ומנענת את שערותי מצד לצד.
כל זה, כל ההרגשות הנפלאות האלה, זה הגשם.
מה שמדבר בתוכי
שקט משתורר בנפשי,שפתיי הדוקות
אין בי שום רצון להבעה כלשהי של רגשות
אך הדבר היחיד שרוצה לדבר בי
הוא ליבי אשר לא מפסיק לפעום חזק ולצעוק את רגשותיו.