עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קו החיים שלי
חברים
AliceRoseSurvivesmayyanlevDo what I wantרות.
tearsהדסRainɛAngelɜדוןits just me .
cosmicBFFZippers
שבירה

היא יכולה להיות שונה. שבירת חפצים, לב שבור ונשמה שנעבדה ונשברה.
כן, זה הקליק הזה שאת שומעת ודקה אחרי הבכי פשוט מתפרץ מימך.
זה הרגע הזה, שאין יותר משמעות בחיים ושעצב והדיכאון תופסים אותך על חם.
את נישברת.
לא יודעת מימה ולא יודעת איך, את פשוט נישברת.
הרגע הזה שאת שוכבת במיטה, מסתכלת על התיקרה ולא יכולה לדמיין.
את כמו מלאך שאיבד את הכנפיים שלו.
את קשור לאדמה באזיקים והחצים כלכך כואבים כי הם חוצים אותך ושוברים אותך לחלקיקים קטנטנים שהאדמה כבר בלעה אותם.
לא משנה כמה את מנסה, את לא מצליחה לחייך, כאילו השפתיים שלך תפורות עם חוטים כלכך חזקים שאי אפשר ליקרוע.
את מנסה ליפתוח את הפה אבל את לא יכולה כי אין לך מה להגיד.
מבט קר שעוטף אותך ואת הסובבים אותך.
כאב שאי אפשר להסביר.
החלקיקים הקטנים שעוד נישארו ביידייך.
והחץ שתקוע לך באמצע הנשמה שלא נותן לך לינשום.
מה שמחכה לך בצד
השקט שנוצר בשבילך ישאר תמיד שלך גם אם תנסה לברוח למקומות הרועשים בעולם הוא תמיד יעמוד שם בצד,השקט שלך, ויחכה שתתפנה אליו ותדבר איתו פנים מול פנים.
ארכיון יוני 2015
אבטיח כתום
20/06/2015 13:57
i don't care
ישבנו במרפסת מול השמים הכחולים והעצים המתרבים. בצלחת שכב לו האבטיח הכתום, משכתי את ידי לעברו ולקחתי חתיכה. מיצו המתוק נזל על ידי כשאני נוגסת בחוזקה בחתיכה שלי. ישבת לידי אז והבטת הרחק מפה. אני זוכרת איך צחקה כשהראתי לך את האבטיח הכתום, "לא תפגוש כזה כל יום" אמרת. ואז  המשך...
0 תגובות
מכונית חסרת גלגל
22/06/2015 21:59
i don't care
אני ממשיכה להתגלגל, גלגוגל אחר גלגול ואחרי זה עוד אחד. אני כמו מכונית, נוסעת, ולא עוצרת עד שלא יקרה דבר או עד שיעדי יגיע. ובכל פעם שקורה לי משהו אני מעבדת גלגל. תתארו כמה גלגלים היו לי לפני כן. אני נוסעת כשהיני מביטה לאחור ורואה את הגלגלים העפים לאחור, אני  המשך...
2 תגובות
פרחי תודה
30/06/2015 14:22
i don't care
ענייך הגדולות חודרות הן לתוך נשמתי הצלולה שכבר נאבדה מזמן בקול בחשכה. יום יום אני רואה איך דמעותייך זולגות על האדמה. אוכל אני להגיד שאין בי כבר חיוך לתת לך כי הלכתי לי כל השמחה נשמות כבודות בוקעות בטוח פי שרק לא מזמן ידע איך להגיד מילה טובה הלך לו  המשך...
0 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
rain

טיפות המים נופלות על פניי, ואני עומדת באמצע הדרך.
המטריה עפה עם רוח הקלילה שתקפה את העיר.
אני עומדת, הטיפות נופלות עליי והריח הניפלא משתלט עליי.
הרטיבות היא בכל מקום, אתה כאילו מדבר אליי, גשם.
כל טיפה זאת מילה שמתפוגגת באוויר הקריר של החורף.
הניצוץ החד שנוצר בעננים, והרעש החזק והבהיל שאחרי זה.
איך שכל טיפה נופלת על האדמה עם קול דקיק של פריקה.
השלוליות שמצתברות, איך שכל הטיפות נאספות ביחד בשלוליות.
האוויר הצח שמתלווה ברוח קרה ומנענת את שערותי מצד לצד.
כל זה, כל ההרגשות הנפלאות האלה, זה הגשם.
מה שמדבר בתוכי
שקט משתורר בנפשי,שפתיי הדוקות
אין בי שום רצון להבעה כלשהי של רגשות
אך הדבר היחיד שרוצה לדבר בי
הוא ליבי אשר לא מפסיק לפעום חזק ולצעוק את רגשותיו.