עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קו החיים שלי
חברים
AliceRoseSurvivesmayyanlevDo what I wanttears
הדסRainɛAngelɜדוןits just me .cosmicBFF
Zippers
שבירה

היא יכולה להיות שונה. שבירת חפצים, לב שבור ונשמה שנעבדה ונשברה.
כן, זה הקליק הזה שאת שומעת ודקה אחרי הבכי פשוט מתפרץ מימך.
זה הרגע הזה, שאין יותר משמעות בחיים ושעצב והדיכאון תופסים אותך על חם.
את נישברת.
לא יודעת מימה ולא יודעת איך, את פשוט נישברת.
הרגע הזה שאת שוכבת במיטה, מסתכלת על התיקרה ולא יכולה לדמיין.
את כמו מלאך שאיבד את הכנפיים שלו.
את קשור לאדמה באזיקים והחצים כלכך כואבים כי הם חוצים אותך ושוברים אותך לחלקיקים קטנטנים שהאדמה כבר בלעה אותם.
לא משנה כמה את מנסה, את לא מצליחה לחייך, כאילו השפתיים שלך תפורות עם חוטים כלכך חזקים שאי אפשר ליקרוע.
את מנסה ליפתוח את הפה אבל את לא יכולה כי אין לך מה להגיד.
מבט קר שעוטף אותך ואת הסובבים אותך.
כאב שאי אפשר להסביר.
החלקיקים הקטנים שעוד נישארו ביידייך.
והחץ שתקוע לך באמצע הנשמה שלא נותן לך לינשום.
מה שמחכה לך בצד
השקט שנוצר בשבילך ישאר תמיד שלך גם אם תנסה לברוח למקומות הרועשים בעולם הוא תמיד יעמוד שם בצד,השקט שלך, ויחכה שתתפנה אליו ותדבר איתו פנים מול פנים.
ארכיון דצמבר 2015
תודה על זה שהכל קיים
11/12/2015 15:30
i don't care
מוסיקה משמחת מכל עבר אפשרי, ידיי מונחות על הקלידים השחורים לבנים ומנגנות רק כמה אקורדים מסכנים אך גם זה מביא בי את השמחה, חלום שהתגשם. חבר שעבר ולא חזר מחזיק בקשר דק ומרגיש מסכן ורוצה עזרה, אני כאן,כאן ליידך אל תדאג. אהבה שהייתה לרגע ונשכחה, את עוד יכולה לחזור זיכרי  המשך...
0 תגובות
כן.
13/12/2015 10:14
i don't care
לפעמים יש דברים ששמים לב אליהם כשרואים אותם על מסך הטלויזיה או המחשב, כלומר כשרואים אותם מול הפנים ולא בחיים האמיתיים. כשאני רואה עצב או דיכאון בסרט על מתבגרים שאיבדו תיקווה אני חושבת לעצמי, האם זה קורה בחיים האמיתיים? האם כל זה קיים בשבילי, לפעמים יש לי תחושה שאני קצת  המשך...
0 תגובות
אנחנו
15/12/2015 18:45
i don't care
מרגישה כלכך צלולה וחסרת דאגה, אני מביטה סביבי במבט האדיש כשרגליי עומדות על הבטון הקר והחסר הבעה כמו הפרצוף שלי. העולם זז, העולם רץ, אנשים ממהרים לפה ולשם בריצה עם מחשבות קצרות ולא חשובות לדעתם ומה אני? אני עומדת פה על הבטון הקר ומביטה בהם בחוסר הבנה, לאן אתם, אנשים  המשך...
0 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
rain

טיפות המים נופלות על פניי, ואני עומדת באמצע הדרך.
המטריה עפה עם רוח הקלילה שתקפה את העיר.
אני עומדת, הטיפות נופלות עליי והריח הניפלא משתלט עליי.
הרטיבות היא בכל מקום, אתה כאילו מדבר אליי, גשם.
כל טיפה זאת מילה שמתפוגגת באוויר הקריר של החורף.
הניצוץ החד שנוצר בעננים, והרעש החזק והבהיל שאחרי זה.
איך שכל טיפה נופלת על האדמה עם קול דקיק של פריקה.
השלוליות שמצתברות, איך שכל הטיפות נאספות ביחד בשלוליות.
האוויר הצח שמתלווה ברוח קרה ומנענת את שערותי מצד לצד.
כל זה, כל ההרגשות הנפלאות האלה, זה הגשם.
מה שמדבר בתוכי
שקט משתורר בנפשי,שפתיי הדוקות
אין בי שום רצון להבעה כלשהי של רגשות
אך הדבר היחיד שרוצה לדבר בי
הוא ליבי אשר לא מפסיק לפעום חזק ולצעוק את רגשותיו.