לו היתי ציפור, היתי פורסת את כנפיי בכל כוחי.
לו היתי ציפור, היתי עפה איי שם בעננים הלבנים ומחייכת חיוך תמידי.
אך עכשיו היני מסתכלת בעיניים מלאות קינאה על העננים הלבנים והגדולים, על הערים שנמצאים בהם והאנשים שכבר הגיעו אליהם.
מבטי חודר אל אור השמש ואני בוהה בכנפיי המלאך אשר מסתתרים מאחרי העננים השופעים הללו.
גווים בהירים צובעים את נשמתי בצבעי הקשת הרבים.
אני עוצמת את עיניי ומדמיינת איך אני נופלת אל הנוף הלבן הבהיר ונשכבת על הצמר גפן המגוון.
אני רואה ערים מלאים בשמחה ואור עומדים להם איי שם על העננים הלבנים.
אני רואה אנשים מחייכים ומנופפים לי לשלום איי שם על העננים הלבנים.
נשמתי מתמלאת בנחת.
כשיבוא יומי אני אהיה איי שם למעלה על העננים הלבנים עם הערים מלאי השמחה והאור והאנשים המחייכים.
כשיבוא יומי.
ובנתיים אני אחייה כאן על האדמה, אחייך לחיים אשר כבר יש לי ואתן את כל כולי, כדי לעלות למעלה בנחת עולמי.
;){kind=link}